מצודת דוד על יחזקאל ל״א:ט״ו

מהדורה: ובלכתך בדרך

« מצודת דוד על יחזקאל ל״א:י״ד מצודת דוד על יחזקאל ל״א:ט״ז »

15 כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֙וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃

פירוש מצודת דוד על יחזקאל ל״א:ט״ו

15 ביום רדתו. ביום שהורדתי את אשור אל בור הקבר האבלתי עליו האנשים והתהום שהיה רגיל להשקותו כסתי עליו שק להתאבל עליו והוא על דרך משל:

16 ואמנע. נהרות התהום שהיו משקות אותו מנעתי אותם לבל ימשכו הואיל ואין עוד צורך להם:

17 ויכלאו וגו׳. מי התהום נכלאו במקומם ולא יצאו עוד:

18 ואקדיר. עצי הלבנון נשחרו על מפלתו:

19 עליו עולפה. בעבור מפלתו נתעלפה כל אחת מהעצים לגודל החרדה ולפי שהמשילו לארז אמר שעצי הלבנון התאבלו עליו ורצה לומר כל שריו וגבוריו התאבלו על מפלתו:

« מצודת דוד על יחזקאל ל״א:י״ד מצודת דוד על יחזקאל ל״א:ט״ז »